<h1>ל"ז ע"ב</h1>
<h2>דף ג:</h2>
גרסינן בפ"ג דמסכת שבועות [כ"ה ע"א], רבי ישמעאל אומר אינו חייב על העתיד לבוא אמר לו רבי עקיבא וכו'. דרבי עקיבא סבר אף לשעבר. ובגמרא [שם כ"ו ע"א] שפיר קאמר ליה רבי עקיבא לרבי ישמעאל. אמר רבי יוחנן רבי ישמעאל ששימש [את] רבי נחוניא בן הקנה שהיה דורש את כל התורה כולה בכלל ופרט [איהו נמי דריש]. רבי עקיבא ששימש את נחום איש גם זו לטובה, שהיה דורש את [כל] התורה בריבה ומיעט, איהו נמי דריש. ובתוספתא דשבועות פ"א [ה"ד] בכל טמא מאי תלמוד לומר דבר [אמר] רבי מאיר להביא את הנגעים שאין טומאה יורדת להן אלא בדבר. שרבי עקיבא לא היה דורש כלל ופרט והיה דורש ריבויין ומיעוטין שכך למד מנחום איש גם זו וכו'. עד שרבי ישמעאל לא היה דורש ריבויין ומיעוטין והיה דורש כלל ופרט. ובחגיגה פרק אין דורשין [י"ב ע"א], ובבראשית רבה בתחילתו, שאל רבי ישמעאל את רבי עקיבא, אתה ששימשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה, שהיה דורש אתים גמים ריבויין, אכין ורקין מיעוטין וכו'. אלמא רבי ישמעאל שימש את רבי נחוניא בן הקנה. וכמו שכתבתי למעלה. ובספר היכלות [פט"ו] שהיה מושל בתורתו של רבי נחוניא בן הקנה. וזה היה רבי ישמעאל כהן גדול שנהרג.
ותימה לומר [ואין לומר] רבי ישמעאל ורבי עקיבא החולקין בשבועת ביטוי שהוא הכהן הגדול שנהרג, ואינו תולה שימושו של רבי עקיבא ברבי אליעזר. דהא פשיטא שרבי עקיבא שימש לפני רבי אליעזר ורבי יהושע, כדאיתא באבות דר' נתן בבבא יוסי בן יועזר איש צרידה [פ"ו ה"ב] וכו'. עד ושותה בצמא את דבריהן זה רבי עקיבא. ובפסחים ירושלמי פרק אלו דברים הלכה השיב רבי עקיבא [פ"ו ה"ג] י"ג שנה עשה רבי עקיבא אצל רבי אליעזר ולא היה יודע בו. וזו היתה תשובתו הראשונה לפני רבי אליעזר הזאה שבות אמר לו רבי יהושע הלא זה העם אשר וכו'. ורבי אליעזר נמי היה דורש את התורה בריבוי ומיעוט כדאיתא בהגוזל בתרא [ב"ק קי"ז ע"ב]. ומייתי לה בפרק שבועת הפקדון
